חוק חופש המידע - הסבר
חוק חופש המידע, התשנ”ח 1998-נחקק ב 19- במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן. החוק עיגן את זכותו של כל אזרח או תושב, קבלת מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות. החוק קובע כי הכלל הוא שהרשות תענה בחיוב לבקשה, אלא אם חשיפת המידע תפגע באינטרס אחר כגון בטחון המדינה, פרטיותם של אנשים, סודות מסחריים וכדומה.
בחינת הבקשה נעשית במסגרת הזמנים הקבועים בחוק. לפיכך, על הרשות להשיב לפונה תוך 30 יום, אולם, במקרה הצורך, רשאי הממונה או ראש הרשות הציבורית להאריך את זמן המענה לטיפול עד ל 90- יום נוספים.
במקום בו המידע נוגע לצד שלישי, על הרשות לפנות לאותו גורם ולאפשר לו להתנגד למסירת המידע. פניה לצד שלישי, מאריכה את זמן הטיפול בבקשה ב 21-יום נוספים, וככל שעמדת הצד השלישי נדחית, מוקנית לו הזכות לעתור על החלטת הרשות הציבורית והמידע לא יימסר למבקש עד למיצוי זכות זו.
מידע מפורט על החוק ניתן למצוא באתר היחידה לחופש המידע. על פי החוק ותקנות חופש המידע
ע”פ תקנות חופש המידע, יש לשלם אגרה לקבלת המידע.
דין וחשבון שנתי על פי חוק חופש המידע
| להורדת הדוח לשנת 2019 – בקרוב |
| להורדת הדוח לשנת 2018 – לחצו כאן |
| להורדת הדוח לשנת 2017 – לחצו כאן |
| להורדת הדוח לשנת 2016 – לחצו כאן |
| להורדת הדוח לשנת 2015 – לחצו כאן |